אני תומיליו

מאז שאני זוכר את עצמי החשיבות של תנועה עבורי הייתה אדירה.
הרגשתי שהחיבור לגוף, להיות תמיד בחקירה ולמידה ישמרו עלי עירני, סקרן, שמח ומסוגל להתמודד עם החיים בחיוך.

הייתי בטוח בגוף שלי, טיפסתי על עצים, רצתי ותמיד למדתי עוד משהו. החוגים הראשונים שלי היו רכיבה על סוסים, קרב מגע, קפואירה, כלי הקשה וקרקס

(שממשיך עד היום) .

ואז בא המשבר בשנה השניה של לימודי מחול בחיפה. 

הכאבים שסחבתי בגוף מהאמביציה והניסיון לרָצות אחרים השביתו אותי לגמרי. 

במשך כמה שנים הייתי בכרוניקה קשה של כאבים בכל הגוף, עם תפקוד נמוך מאוד.
התהליך האישי שעברתי בהתמודדות עם הקשיים האלו פתח לי צוהר להבנה עמוקה יותר של הגוף והנפש שלי וזיקה לעבוד עם אנשים שונים ולהמשיך את מסע המחקר איתם.

בעבר כשהייתי פוגש קושי הייתי מתכווץ.

היום אני יודע שזה שער לשינוי, להתפתחות, לשלב הבא.

כשאני מלמד ומטפל, המקור ממנו אני מעניק הוא דומה. 

להצטרף לדרך של מישהו, להאיר את החוזקות והאהבה הטבעית של הגוף לתנועה, ולעורר את הסקרנות.

אני מאמין שממקום כזה ניתן לפתח יכולות גבוהות ולשמור על נפש וגוף בריאים.